הפניקס חב' לביטוח בע"מ נ' אליהו

פסק דין

מבוא

בפני תביעת שיבוב בסכום של 29,626 ₪, בגין נזקים שנגרמו בתאונת דרכים לרכב שהיה מבוטח על ידי התובעת (להלן- "הרכב המבוטח").

גרסת התובעת

בכתב התביעה טענה התובעת שביום 18.08.09, נהג מר אבו בקר ברכב המבוטח, אשר עשה את דרכו בכביש מס' 1 לכיוון ירושלים. בסמוך לקריית יערים, בלם הנהג את הרכב המבוטח בפתאומיות, בעקבות בלימה פתאומית של רכב צד ג' אשר נסע לפניו. הרכב הנהוג על ידי הנתבעת, (להלן- "הרכב הפוגע"), אשר נסע באותה עת מאחורי הרכב המבוטח, פגע ברכב המבוטח מאחור והדף אותו קדימה, לעבר הרכב שנסע לפניו, וכתוצאה מכך נגרמו לרכב המבוטח נזקים בחזיתו הקדמית ובחזיתו האחורית כאחד.

בעקבות התאונה הוכרז הרכב המבוטח כאובדן כללי, ונזקיו הוערכו בחוות דעת שמאי בסכום של 35,952 ₪. ביום 24.09.09 שילמה התובעת למבוטחת בגין נזקי התאונה סכום של 47,585 ₪,. במקביל קיבלה התובעת עבור שרידי הרכב המבוטח סכום של 18,796 ₪.

לשיטת התובעת, מוטלת האחריות לתאונה במלואה על הנתבעת, ועל כן שומה עליה לפצותה במלוא נזקיה.

גרסת הנתבעת

לטענת הנתבעת, אירעה התאונה בין הרכב הפוגע לרכב המבוטח, לאחר שהרכב המבוטח היה מעורב בתאונת דרכים מוקדמת יותר עם רכב צד ג' (להלן- "התאונה הראשונה"), שבה נגרמו לרכב המבוטח נזקים בחזיתו הקדמית. בעקבות התאונה הראשונה, התנגש הרכב הפוגע ברכב המבוטח, ופגע בחזיתו האחורית בלבד, ולפיכך נושאת הנתבעת באחריות לנזקי הרכב המבוטח בחזיתו האחורית בלבד.

כן טענה הנתבעת שהנזק שבאחריותה כולל נזקים לצבע ולפחחות בלבד, וכי אין לחייבה בירידת הערך.

הדיון

נהג הרכב המבוטח לא התייצב לדיון שנקבע לשם בירור התביעה, ולפיכך נשמעו במהלך הדיון עדויותיהם של העדים מטעם הנתבעת בלבד.

במהלך הדיון תיאר נהג הרכב הפוגע את נסיבות התאונה, בזו הלשון: "הייתי בנתיב הימני, נסענו איך שהתנועה התנהלה לאט לאט, באיזה שהוא שלב ביקשתי לעקוף, ראיתי שפנוי, התחלתי לעקוף, וכמה מטרים בנתיב היתה תאונה, לא הספקתי לבלום בזמן, אני פגעתי ברכב השני שהיה. יצאתי מהרכב ושני בחורים, כנראה ששני הרכבים שהייתה תאונה לפני עמדו ודיברו, כנראה החליפו פרטים." כן השיב שהוא לא הבחין בתאונה שאירעה במועד, ולכן התנגש עם רכבו ברכב המבוטח.

עדות דומה באשר לנסיבות התאונה נשמעה על ידי עד נוסף, אשר נסע באותה עת ברכב הפוגע.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם, שמעתי את הצדדים ועדיהם, באתי לכלל מסקנה שיש לקבל את גרסתה של הנתבעת לנסיבות התאונה.

העדויות היחידות אשר נשמעו בפני תמכו בעמדת הנתבעת, לפיה התנגש הרכב הפוגע ברכב המבוטח לאחר שאירעה לרכב המבוטח תאונת הדרכים הראשונה, ולאחר שנגרמו נזקים לחזיתו הקדמית.

מצאתי שהתובעת לא הוכיחה את טענתה לפיה נבעו נזקי הרכב המבוטח במלואם מההתנגשות הרכב הפוגע.

בהתאם לחוות דעתו של השמאי, אשר צורפה לכתב התביעה, סכום הנזקים למוקד האחורי של הרכב המבוטח הסתכם ל- 11,530 ₪, ולפיכך על הנתבעת לשפות את התובעת בסכום האמור.

באשר לרכיב ירידת הערך, מעיון בחוות הדעת של השמאי, ניתן ללמוד שהשמאי העריך את רכיב ירידת הערך בסכום של 5,250 ₪, בגין הנזק שנגרם למוקד האחורי של הרכב בלבד, ב"קצוות השלדה האחורית". לפיכך על הנתבעת לשאת במלוא הסכום.